אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי להבטיח שנספק לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר באתר שלנו. המשך גלישתך באתר תהווה אישור והסכמה לכך
יצאנו לשבוע בסיציליה. את הימים הראשונים הקדשנו לטיול באי, ואת שלושת הימים האחרונים שמרנו לנופש בקלאב מד צ׳פאלו. התחלנו באורטיגיה שבדרום־מזרח, טיילנו בנוטו ובמרצממי, ומשם נסענו דרך אנה אל החוף הצפוני. רצינו להספיק לראות כמה מקומות, אבל גם להשאיר זמן לים ולמנוחה.
נחתנו בקטניה ונסענו לאורטיגיה (Ortigia), שבה לנו בשני הלילות הראשונים. זהו אי קטן שמחובר לסירקוזה בגשרים, ובו נמצאת העיר העתיקה. הסמטאות צרות, הבתים בנויים אבן בהירה, ובין הרחובות והכיכרות רואים שוב ושוב את הים.
באורטיגיה הכי נוח להסתובב ברגל. ברחובות יש חנויות קטנות, מרפסות ישנות ומסעדות עם שולחנות בחוץ, ולאורך החוף אפשר ללכת מול המים. הלינה כאן אפשרה לנו לטייל גם בערב ולחזור בבוקר לשוק, בלי לנסוע בכל פעם מסירקוזה.
אם לנים באורטיגיה, כדאי לברר מראש עם מקום האירוח איפה אפשר לחנות וכמה רחוקה החניה מהחדר. בתוך העיר העתיקה ממילא מתניידים בעיקר ברגל.
את הבוקר פתחנו בשוק של אורטיגיה. הסתובבנו בין דוכנים של גבינות, נקניקים, ירקות, תבלינים וצנצנות של מוצרים מקומיים. זה מקום שכדאי להגיע אליו בבוקר ולהקדיש לו זמן לפני שיוצאים לטייל מחוץ לעיר.
מהשוק המשכנו לנוטו. העיר נבנתה מחדש אחרי רעידת האדמה של 1693, והמרכז שלה מלא בכנסיות ובארמונות בסגנון הבארוק. האבן הזהובה והמרפסות המעוטרות בולטות כמעט בכל רחוב.
הרחוב הראשי, קורסו ויטוריו עמנואלה, נמשך משער פורטה ריאלה ועובר בין הכיכרות והמבנים המרכזיים. אחד הבולטים שבהם הוא הקתדרלה של סן ניקולו, שניצבת מעל גרם מדרגות רחב. כדאי לשים לב גם לפרטים הקטנים בחזיתות ובמרפסות, ולא רק למבנים הגדולים.
ביולי חם מאוד, ובנוטו מרגישים את זה היטב. לסיבוב בעיר כדאי להקדיש כמה שעות, עם הפסקות בצל ולא רק הליכה רצופה בשמש.
מנוטו נסענו למרצממי, כפר דייגים קטן על החוף. אחרי הכנסיות והארמונות של נוטו הגענו לבתים נמוכים, דלתות כחולות וסירות שעוגנות במים הרדודים. סביב הכיכר יש מסעדות ובתי קפה, ובמרחק הליכה קצר כבר מגיעים אל הים.
הכפר היה מרכז של דיג ועיבוד טונה, ובחנויות האוכל עדיין אפשר למצוא צנצנות ומוצרים שקשורים למסורת הזו. מרצממי קטנה, כך שאפשר לשלב ביקור בכיכר, הליכה בין הבתים וסיבוב ליד הסירות באותו ביקור.
סירות הדייגים במרצממי
לקראת הערב חזרנו לאורטיגיה ללילה נוסף. שני לילות באותו מקום התאימו לנו: יצאנו ליום טיול בסביבה בלי לארוז ולעבור מלון.
קמנו מוקדם והלכנו לתצפית על קסטלו מניאצ׳ה (Castello Maniace), הטירה שבקצה הדרומי של אורטיגיה. הטירה נבנתה במאה ה-13, והחומות שלה ניצבות ממש מעל הים. אחר כך ביקרנו במוזיאון ארכימדס, המוקדש למדען שנולד בסירקוזה ולרעיונות ולהמצאות המזוהים איתו. מוזאון מרתק ומומלץ ביותר.
משם יצאנו לכיוון צ׳פאלו, עם עצירה באנה (Enna) שבמרכז האי. ככל שהתרחקנו מהחוף הנוף השתנה לגבעות, שדות ועיירות על רכסים. אנה בנויה בגובה, וליד טירת לומברדיה נשקף נוף רחב של העמקים והגבעות שמסביבה.
הנוף באזור אנה, בלב סיציליה
זו הייתה עצירה טובה באמצע יום של נסיעה, וגם הזדמנות לראות אזור שונה מהחוף שבו טיילנו עד אז. את הערב כבר בילינו בצ׳פאלו (Cefalù), שבה נשארנו ללון.
גם את היום הזה התחלנו מוקדם, הפעם בטיפוס על לה רוקה (La Rocca), הסלע הגדול שמתרומם מעל צ׳פאלו. במהלך העלייה ראינו את גגות העיר העתיקה, את המפרץ ואת רצועת החוף הארוכה. מלמעלה אפשר לראות עד כמה הבתים בנויים בצפיפות, ממש לצד המים.
צ׳פאלו והחוף, בדרך למעלה על לה רוקה
לה רוקה מתנשא לכ- 270 מטר מעל פני הים. העלייה דורשת מאמץ, ובקיץ כדאי להגיע עם פתיחת האתר, להצטייד במים ולנעול נעליים סגורות עם אחיזה טובה. לפי הנחיות האתר, אין כניסה בסנדלים או בכפכפים.
אחרי הירידה הסתובבנו בעיר ועל החוף. בתי העיר העתיקה מגיעים כמעט עד המים, ורצועת החול מלאה בשמשיות וברוחצים. אחרי הטיפוס נשארנו לטייל למטה, בין הרחובות לחוף.
החוף של צ׳פאלו ובתי העיר העתיקה
בערב נסענו כשעה מצ׳פאלו אל מסעדת Limu בבאגריה (Bagheria). זו המסעדה של השף נינו פררי, בעלת כוכב מישלן, והיא שוכנת במגדל מהמאה ה-16. התפריט מבוסס על חומרי גלם סיציליאניים, עם פרשנות עכשווית למטבח המקומי.
לשולחן הגיעו מנות קטנות ומוקפדות, בכלי הגשה שונים. הקדשנו לארוחה את הערב, כולל הנסיעה למסעדה והחזרה לצ׳פאלו. למי שרוצה לשלב אותה בטיול, כדאי להזמין מקום מראש ולהביא בחשבון גם את הדרך.
את שלושת הימים האחרונים בילינו בקלאב מד צ׳פאלו. אחרי הנסיעות וההשכמות המוקדמות עברנו לכמה ימים של הכל כלול, בלי לתכנן מסלול חדש בכל בוקר. הבופה מגוון מאוד, עם דגש על המטבח הסיציליאני והרבה דגים ופירות ים, ובכל יום יש נושא קולינרי אחר.
הקלאב בנוי מעל חוף סלעי ומשקיף אל הים. ליד המים יש משטחי עץ ושמשיות, והמים צלולים. החוף כאן שונה מחוף החול של צ׳פאלו: הסלעים והמפרצונים הם חלק מהנוף של המקום.
למי שרוצה לשלב קצת פעילות בין הארוחות והמנוחה, יש בקלאב טניס, חץ וקשת וגם פעילויות ספורט ימי. אפשר להקדיש חלק מהיום לספורט, ובשאר הזמן לחזור לים ולמנוחה. כך גם מי שמעדיף חופשה פעילה יותר יכול למצוא מה לעשות בלי לצאת מהקלאב.