אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי להבטיח שנספק לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר באתר שלנו. המשך גלישתך באתר תהווה אישור והסכמה לכך

טיול לצפון יוון בקיץ

באמצע יולי, החלטנו לנסוע לשבוע לצפון יוון. אמנם חששנו קצת מעומס התיירים, אך הופתענו לטובה.

המסלול המוצע הינו שילוב בין שני איזורים, זגוריה, איזור נפלא לטרקים וטיולי טבע, וחופי מערב יוון ומערב לפקדה.

יום 1 - נחיתה בשדה התעופה פרבזה ונסיעה לזגוריה

בשעות הבוקר המוקדמות נחתנו בשדה התעופה של לפקדה, השדה כל כך קטן כך שהכל הלך מהר ואפילו השכרת הרכב היתה במרחק של כמה צעדים מהיציאה. הכל נח ויעיל ביותר.

יצאנו לאיזור זגוריה, למונודנדרי, שם הזמנו מלון משפחתי מקסים. הנסיעה ארכה 3 שעות בנוף מקסים. לאחר התארגנות במלון יצאנו לכפר קיפי לטיול בין גשרי האבן. במרכז הכפר מתחת לעץ דולב נמצא בית קפה/ מסעדה. היה כל כך חם אך הצל הרב נתן תחושה של אויר נעים והצזיקי והסלט היווני המתובל בשמן זית איכותי, היו פתיח מעולה לטיולינו.

כמעט בכל כפר בזגוריה ניצב בכיכר המרכזית דולב עתיק. במשך מאות שנים שימש העץ כמרכז החיים החברתיים של הכפר: תחת צילו נפגשו התושבים, קיימו אספות, חגגו אירועים וישבו בבתי הקפה המקומיים. רבים מהעצים בני מאות שנים, וגזעיהם העצומים הם מסימני ההיכר של כפרי זגוריה. בכפרים רבים מקובל לומר ש"גיל הכפר נמדד לפי גיל הדולב". כאשר הדולב מזדקן או נפגע, התושבים עושים מאמצים רבים לשמר אותו משום שהוא נחשב לסמל של הכפר ושל ההיסטוריה המקומית.

לאחר התרעננות יצאנו לטייל בין הגשרים היפייפיים של מחוז זגוריה. אזור קיפי הוא לב "ארץ גשרי האבן" של זגוריה. במשך מאות שנים שימשו הגשרים את תושבי הכפרים למעבר מעל הנחלים והערוצים, במיוחד בחורף כאשר מפלס המים עלה.

רובם נבנו במאות ה־18 וה־19 בידי אמני אבן מקומיים, ללא בטון או פלדה, ורבים מהם עדיין משמשים הולכי רגל גם כיום. התחלנו בגשר מיסיוס Misios) Bridge), המשכנו לגשר קוקורוס (Kokkoros Bridge) ולגשר פלאקידס (Plakidas Bridge) שהוא הגשר המפורסם בעל שלוש הקשתות, הנחשב לאחד מסמליה של זגוריה, וכן לגשר פיטסוניס (Pitsonis Bridge).

הגשרים יפייפיים ומרשימים. דימיינו איך הם נראים כאשר זורמים מים בנהר שביולי הוא יבש לחלוטין, אך קחו בחשבון שגם לקיץ יש את הקסם שלו.

אחה"צ המאוחרים הלכנו רגלית ממרכז מונודנדרי מרחק של כ- 10 דקות הליכה לתצפית על קניון ויקוס העמוק מתצפית מנזר אגיה פרסקבי - המרפסת של קניון ויקוס.

הדרך עוברת לאורך שביל אבן מסורתי. מנזר אגיה פרסקבי נבנה בשנים 1413-1414 ונחשב לאחד המבנים העתיקים ביותר בזגוריה. המנזר ניצב ממש על שפת המצוק, ומרפסת התצפית שלצדו מספקת מראה עוצר נשימה אל קניון ויקוס.

מכאן ניתן להבין את ממדיו העצומים של הקניון: מצוקי גיר אדירים הצונחים מאות מטרים אל קרקעית הערוץ, יערות צפופים המכסים את המדרונות. המנזר קטן ופשוט, אך מיקומו הוא שהופך אותו למיוחד כל כך.

בתקופה העות'מאנית שימשו המנזר והמערות שבמצוק הסמוך מקום מקלט לנזירים ולנוצרים שנרדפו, ועד היום ניתן לראות במצוק שמול המנזר פתחים של מערות שבהן התבודדו נזירים. אני ממליצה להגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר קרני השמש מאירות את קירות הקניון בגוונים של זהב וכתום.

השביל אמנם קצר אך אני ממליצה לנעול נעליים כי משביל הינו מאבנים.

מונודנדרי הינה עיירה מקסימה, מומלץ לשוטט בה ולאכול באחת ממסעדותיה. לינה במונודנדרי.

יום 2: איזור פפינגו

אמרו לנו שאזור פפינגו הוא מהאזורים היפים והמגוונים ביותר בזגוריה ואכן מדובר באיזור מרהיב ביופיו. כפרי אבן, מצוקי ענק, בריכות טבע צלולות ומסלולי הליכה בלב הפארק הלאומי ויקוס אאוס. אנחנו טיילנו יום מלא באיזור אך ההרגשה היא שאפשר לטייל באיזור יום נוסף.

הכפר פפינגו

הכפר בנוי מאבן מקומית ומשמר את אופיו המסורתי. ממליצה לשוטט בין הסמטאות והככרות כאשר ברקע נישאים צוקים ענקיים המהווים תפאורה דרמטית לכפר המקסים הזה.

מיקרו פפינגו

כעשר דקות נסיעה מפפינגו נמצא הכפר מיקרו פפינגו שהוא קטן ואינטימי יותר. גם מיקרו פפינגו צופה למצוקים המרשימים. עצרנו בכפר להפסקת קפה במסעדה הגבוהה ביותר בכפר, ממנה נשקף נוף מדהים.

משם המשכנו לבריכות רוגובו (Ovires Rogovou) הנמצאות בין שני הכפרים. במקום נקרא גם Papingo Rock Pools. במשך אלפי שנים חצב נחל רוגובו באבן הגיר סדרה של בריכות טבעיות קטנות, המחוברות ביניהן במפלונים זעירים. בקיץ ניתן להשתכשך במים הצלולים והקרים מאד.

אל תעצרו בבריכות הראשונות והעמוסות, המשיכו עוד ותגלו את יופיו של המקום.

את ארוחת הצהריים אכלנו בגינה מקסימה של טברנה מקומית. באיזור הרבה טברנות וכולן נראות נפלא.

משם המשכנו לאחת מהפינות המדהימות של זגוריה, מעיינות נהר וידומאטיס הנמצאים בקניון ויקוס. השביל יורד דרך יער מוצל אל המעיינות שמימיהם צלולים וקרים מאד. צבע המים נע בין טורקיז לירוק אזמרגד והמראה על רקע הצוקים הנישאים מהפנט.

חשוב: ההליכה למעיינות כוללת ירידה תלולה יחסית אל הקניון ועלייה מאומצת בחזרה. גם הירידה וגם העליה אורכות כשעה כל אחת. קחו אתכם מים. חשוב לרדת את המסלול עם נעליים מתאימות.

את הערב סיימנו בטברנה מקסימה בכפר ויטסה הצופה אל הכפר מונודנדרי.

יום 3: רפטינג, הרבה מדרגות, תצפית מיוחדת ויער אבנים

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לנקודת ההתחלה של הרפטינג שנמצאת ממש ליד גשר אריסטי. המסלול מסתיים בגשר קלידוניה. הדרך יפייפיה ועובדת בנהר הוידומטיס. המיים בצבע טורקיז והצמחיה לאורך המסלול עשירה ויפה. אפשר לעשות את המסלול גם בהליכה בשביל המקביל לנהר.

בשעות הצהריים לאחר הרפטינג עצרנו לארוחת צהריים מתחת לעץ הדולב הענק בכפר אריסטי היפייפה. בכפר פועל סופרמרקט קטן וניתן להצטייד בו במצרכים מאד בסיסיים.

המשכנו למדרגות ורדטו.

המדרגות הן שביל אבן היסטורי מהמאה ה 18, שנבנה כדי לחבר את קפסובו (Kapesovo) עם הכפר הגבוה ורדטו (Vradeto), לפני שנבנה כביש באזור.

השביל בנוי בזיגזגים על המדרון וכולל כ 1100 מדרגות אבן. המסלול מתחיל באזור קפסובו, יורד תחילה אל ערוץ Mezaria ואז מטפס במדרגות האבן לכיוון ורדטו. זהו מסלול קצר יחסית אבל העלייה מורגשת, בעיקר בגלל המדרגות. אפשר להמשיך מוורדטו עוד כ 2 ק"מ לכיוון תצפית Beloi, אחת התצפיות המרשימות ביותר על קניון ויקוס. מרחק של כ 2 ק"מ מוורדטו.

מכאן המשכנו לתצפית אוקסיה המרהיבה על קניון ויקוס, שהיתה הרבה יותר עוצמתית מקודמתה. מגיעים אליה בכביש ממונודנדרי.

בסוף הכביש מחנים וממשיכים בהליכה קצרה בשביל מרוצף אל שפת הקניון.

מכאן נפתח מראה דרמטי אל הקירות התלולים והמיוערים של הערוץ ואל עומקו העצום. אוקסיה נחשבת לאחת מארבע נקודות התצפית הטבעיות המרכזיות על קניון ויקוס באזור.

בדרכינו חזרה עצרנו ביער האבן, תופעה גיאולוגית מיוחדת של שכבות אבן גיר שנשחקו במשך אלפי שנים ויצרו עמודים ומגדלים הנראים כאילו לוחות אבן הונחו זה על גבי זה.

תצורות הסלע מזכירות מעין "יער" של מגדלי אבן טבעיים. כדאי לעצור בדרך ולשוטט מעט בין התצורות. אין צורך במסלול הליכה ארוך כדי להתרשם מהן.

אפשר גם לעשות את כל הדרך ממונודנדרי לאוקסיה ברגל: מסלול של כ 4.2 ק"מ, העובר דרך יער האבן ומסתיים בתצפית.

את הערב סיימנו באחת מהמסעדות המקסימות של מונודנדרי.

יום 4+ 5: פארגה

לא מיהרנו בבוקר לעזוב את זגוריה. למרות שחיכה לנו מלון מקסים על פיסת חוף מהממת, משכנו את הבוקר באוירת ההרים עוד ועוד.

בדרכינו לפארגה שנמצאת על החוף המערבי של אפירוס בצפון יוון, עצרנו באתר עתיקות מעניין דרומית ליואנינה, Archaeological Site of Dodoni.

האתר נמצא בלב הנוף ההררי של אפירוס ובו מסתתר אחד מאתרי הפולחן הקדומים והמסקרנים ביוון. גם אילו שאינם חובבי עתיקות יכולים לעמוד נפעמים מול האמפיתאטרון או לדמיין את ההתרחשות במקום שבו פעל אחד האורקלים הקדומים ביותר בעולם אשר מקורות עתיקים מזכירים אותו כבר בהקשר ההומרי, והמסורת שלו מגיעה ככל הנראה עד האלף השני לפנה"ס.

בדודוני האמינו שזאוס מעביר את דבריו באמצעות קולות הטבע. במרכז המקדש עמד עץ אלון מקודש, הכוהנים הקשיבו לרשרוש העלים, וכך הם פירשו את תשובותיו של זאוס לשאלות שהביאו אליהם המבקרים.

מכאן המשכנו לפארגה. פארגה היא עיירת חוף צבעונית וציורית הבנויה סביב שני מפרצים פסטורליים. מעל בתי העיירה מתנשאת המצודה הוונציאנית, למרגלותיה נמל, ומסביב משתרעות רצועות חוף יפייפיות. פראגה מתאימה כבסיס לטיולים בסביבה או לרביצה מושלמת על החוף ולשוטטות בסמטאות בשעות הערב.

בעיירה עצמה מגוון רחב של מסעדות וטברנות, אוירה שוקקת, חנויות בגדים מתוצרת מקומית, סופרמרקטים להצטיידות, המון גלידריות ואוירת חופש.

יום 6: לפקדה

גם את פארגה לא מיהרנו לעזוב, האמת היא שאת רוב התכניות שלנו לאיזור לא עשינו, מצאנו את עצמנו בתחושת עצלנות גוברת לנוכח החוף המהמם, האוכל המשובח, מזג האויר הנפלא ביולי, הבריכה המקסימה במלון והמארחים הנהדרים שלנו. המלון Alboro Seaside Suites והצוות שעובד בו היו פשוט מקסימים. ממליצה מאוד.

בצהריים יצאנו לכיוון לפקדה כדי לגלות שגם משם אנחנו לא רוצות לזוז. בדרך עצרנו בכמה חופים יפייפיים ללא תיירים והגענו ללפקדה בשעות הצהריים המאוחרות.

את ביקורינו בלפקדה התחלנו ב Milos beach לאורך החוף ניצבות כמה טחנות רוח היסטוריות, ששימשו בעבר לטחינת תבואה. בגלל הרוחות החזקות האזור מוכר היום גם כנקודה פופולרית לגלישת רוח וקייטסרפינג.

משם המשכנו למנזר פאנארומני שנמצא על גבעה מעל לפקדה טאון. המנזר הוא העתיק והחשוב באי.

על פי המסורת, במקום שבו ניצב המנזר עמד בעת העתיקה מקדש לאלה ארטמיס, וכבר בראשית התקופה הנוצרית הפך המקום למרכז דתי. מעבר לחשיבותו הדתית, כדאי להגיע לכאן בזכות המתחם המטופח, והנוף היפה הנשקף מהגבעה אל לפקדה, הלגונה, חוף אגיוס יואניס והים היוני.

את המשך אחה"צ ושעות הערב החלטנו להקדיש לאיזור מרכז לפקדה ולא לחופים.

יצאנו לדרכינו בדרכים צרות ומפותלות לעיירה Karya שהתגלתה כמקום תוסס ויפייפה. בעיירה רחובות וסמטאות מקסימות, שפע מסעדות ובתי קפה, והכל כמו חגיגה יוונית אחת גדולה. במרכז תחת עץ הדולב, הכול שוקק חיים ומאידך לא המוני וההרגשה מאד אוטנטית. אכלנו במסעדת Meze המקסימה ומשם נסענו למלון.

יום 7: חופי צפון מערב לפקדה

בבוקר יצאנו לחוף Κavalikefta המדהים. הדרך לחוף מתפתלת וצרה מאד, חוויה בפני עצמה. אם תצליחו להגיע מוקדם, תוכלו למצוא חניה ושמשיה וכסאות. בחוף סלעי ענק שיוצרים כמעין מתחמים לרביצה. יש מזנון במקום אך אני ממליצה להביא מיים ומשהו לנשנש.

בהמשך היום נסענו לחוף Kathisma שאין ספק כי הוא יפה ביותר, אך הוא עמוס מאד.

את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה מקסימה שצופה לנוף, Panoramic View restaurant.

המשכנו לכיוון אגיוס ניקיטס, שם החננו את הרכב ומשם המשכנו רגלית לחוף הנסתר Milos, הדרך אורכת כחצי שעה, מטפסים על ההר ויורדים מעברו השני אל החוף הקסום שאליו ניתן להגיע ברגל או מאגיוס ניקיטס בסירת מונית.