טיול לצפון יוון בקיץ

יום 1 - נחיתה בשדה התעופה פרבזה ונסיעה לזגוריה

בשעות הבוקר המוקדמות נחתנו בשדה התעופה של לפקדה, השדה כל כך קטן כך שהכל הלך מהר ואפילו השכרת הרכב היתה במרחק של כמה צעדים מהיציאה. הכל נח ויעיל ביותר.

יצאנו לאיזור זגוריה, למונודנדרי, שם הזמנו מלון משפחתי מקסים. הנסיעה ארכה 3 שעות בנוף מקסים. לאחר התארגנות במלון יצאנו לכפר קיפי לטיול בין גשרי האבן. במרכז הכפר מתחת לעץ דולב נמצא בית קפה/ מסעדה. היה כל כך חם אך הצל הרב נתן תחושה של אויר נעים והצזיקי והסלט היווני המתובל בשמן זית איכותי, היו פתיח מעולה לטיולינו.

כמעט בכל כפר בזגוריה ניצב בכיכר המרכזית דולב עתיק. במשך מאות שנים שימש העץ כמרכז החיים החברתיים של הכפר: תחת צילו נפגשו התושבים, קיימו אספות, חגגו אירועים וישבו בבתי הקפה המקומיים. רבים מהעצים בני מאות שנים, וגזעיהם העצומים הם מסימני ההיכר של כפרי זגוריה. בכפרים רבים מקובל לומר ש"גיל הכפר נמדד לפי גיל הדולב". כאשר הדולב מזדקן או נפגע, התושבים עושים מאמצים רבים לשמר אותו משום שהוא נחשב לסמל של הכפר ושל ההיסטוריה המקומית.

לאחר התרעננות יצאנו לטייל בין הגשרים היפייפיים של מחוז זגוריה. אזור קיפי הוא לב "ארץ גשרי האבן" של זגוריה. במשך מאות שנים שימשו הגשרים את תושבי הכפרים למעבר מעל הנחלים והערוצים, במיוחד בחורף כאשר מפלס המים עלה. 

רובם נבנו במאות ה־18 וה־19 בידי אמני אבן מקומיים, ללא בטון או פלדה, ורבים מהם עדיין משמשים הולכי רגל גם כיום. התחלנו בגשר מיסיוס Misios) Bridge), המשכנו לגשר קוקורוס (Kokkoros Bridge) ולגשר פלאקידס (Plakidas Bridge) שהוא הגשר המפורסם בעל שלוש הקשתות, הנחשב לאחד מסמליה של זגוריה, וכן לגשר פיטסוניס (Pitsonis Bridge). 

הגשרים יפייפיים ומרשימים. דימיינו איך הם נראים כאשר זורמים מים בנהר שביולי הוא יבש לחלוטין, אך קחו בחשבון שגם לקיץ יש את הקסם שלו.

אחה"צ המאוחרים הלכנו רגלית ממרכז מונודנדרי מרחק של כ- 10 דקות הליכה לתצפית על קניון ויקוס העמוק מתצפית מנזר אגיה פרסקבי - המרפסת של קניון ויקוס. 

הדרך עוברת לאורך שביל אבן מסורתי. מנזר אגיה פרסקבי נבנה בשנים 1413-1414 ונחשב לאחד המבנים העתיקים ביותר בזגוריה. המנזר ניצב ממש על שפת המצוק, ומרפסת התצפית שלצדו מספקת מראה עוצר נשימה אל קניון ויקוס. 

מכאן ניתן להבין את ממדיו העצומים של הקניון: מצוקי גיר אדירים הצונחים מאות מטרים אל קרקעית הערוץ, יערות צפופים המכסים את המדרונות. המנזר קטן ופשוט, אך מיקומו הוא שהופך אותו למיוחד כל כך. 

בתקופה העות'מאנית שימשו המנזר והמערות שבמצוק הסמוך מקום מקלט לנזירים ולנוצרים שנרדפו, ועד היום ניתן לראות במצוק שמול המנזר פתחים של מערות שבהן התבודדו נזירים. אני ממליצה להגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר קרני השמש מאירות את קירות הקניון בגוונים של זהב וכתום. 

השביל אמנם קצר אך אני ממליצה לנעול נעליים כי משביל הינו מאבנים. 

מונודנדרי הינה עיירה מקסימה, מומלץ לשוטט בה ולאכול באחת ממסעדותיה. לינה במונודנדרי.

⇦ לכל החופשות ביוון

⇦ לכל החופשות הקצרות