אתרי החובה והשבטים

 בטנזניה זנזיבר

להכיר את טנזניה

שמורת הסרנגטי 


בשמורה חיים עדרי גנו וזברות, ג‘ירפות, אנטילופות, אריות, נמרים, צבועים ומגוון עצום של ציפורים. 

 

מדי שנה, לקראת תחילת העונה היבשה, מתרחשת בסרנגטי אחת מהתופעות המרהיבות ביותר בעולם החי – "הנדידה השנתית גדולה". מעל שני מיליון גנו, זברות וצבאי תומסון נודדים במסלול מעגלי גדול בעקבות העשב המתחדש משמורת הסרנגטי בטנזניה אל שמורת המסאי מרה שבקניה, וחזרה. הצפייה במיליוני הפרטים היא מחזה מרהיב ומרעיש כאחד: קולות געייה של הגנו, צהלות הזברות וקולות הצבאים ממלאים את חלל האוויר, כשלעתים מצטרפים אליהם גם קולות הטורפים: שאגות האריה, צחקוקי הצבועים וקולותיהם של הנשרים הנלחמים על הטרף. 

מידע חיוני למטיילים לטנזניה

מכתש הנגורונגורו 

 

המכתש המפורסם ביותר באפריקה, נוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש נגורורנגורו. כתוצאה מהקריסה נוצר מעין אמפיתיאטרון טבעי עצום, שהקירות התלולים המקיפים אותו מתנשאים לגובה של כ-600 מטרים. 

במכתש נגורונגורו חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה, ביניהם קרנפים, צבועים, תאו, פילים ועדרי גנו וזברות. 

מכתש נגורונגורו הוא חלק מ"אזור השימור נגורונגורו" הכלול ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. בנגורונגורו חיי בר מגוונים, נופים עוצרי נשימה והוא ביתם של המסאים, רועי הבקר. 

המדריך להכרת השבטים בטנזניה
השבטים בטנזניה

כפר מסאי 

 

סימן ההיכר הבולט של בני שבט המסאי החיים בקניה ובצפון טנזניה, הוא לבושם המסורתי - מעין שמלות אדומות.  


על פי הערכות, מונה היום שבט המסאי כ-900 אלף איש החיים בכפרים, בבקתות עשויות בוץ, עץ וגללי בקר. 

 

למרות חדירת תרבות המערב לאזורם, ממשיכים בני שבט המסאי לנהל את חייהם בדרכם המסורתית- חיי נוודים למחצה. רוב בני המסאי עודם מתפרנסים מרעיית בקר, וזאת למרות הקושי להתפרנס מכך הנובע מפיתוח באזורי המחיה שלהם. למרות ששמם יצא למרחקים כציידים מומחים, רוב מזונם של בני המסאי מקורו בבקר שהם מגדלים והם ניזונים בעיקר מדם ומחלב מהבקר. עושרם מוערך במספר ראשי הבקר שיש לכל בעל עדר. בני המסאי משמרים טקסים  

 

מסורתיים רבים. בביקור בכפר מסאי נוכל ניתן לצפות ב”ריקוד הקפיצות“ אותו מבצעים הנערים הצעירים בטקס התבגרותם. 

שבטי טנזניה

שבט ההדזבה 


אחד משני השבטים אותנטיים ומסורתיים, האחרונים שנותרו באפריקה.  

כ 1000 איש נותרו משבט ההדזבה (שבט בושמנים). אנשי השבט חיים בסוכות  

 

שהם מקימים מזרדים ועשב בקיץ. בתקופה הגשומה, הם מוצאים מסתור מהגשמים במערות ובנבכי הסלע. 

כל קבוצה בשבט מונה 20-30 איש, החיים בקרבת עדרי חיו. הנשים מלקטות והגברים ציידים בעזרת חיצים מורעלים כבימי  

האדם הקדמון. שבט  


ההדזבה, מדבר בשפת קויסן, שפה המשלבת קליקים של עיצורים וציקצוקי לשון. 

 


שבט הדטוגה 

 

בני שבט הדטוגה הידועים כאויביהם המושבעים של שבט המסאי. לבושים כשלגופם גלימות אדומות. 

הנשים מצלקות  את עור פניהם בצורות סימטריות מסביב לעיניים ליופי ולבושות בגדי עור יפיפיים.